רעידות אדמה בישראל

מה זה בעצם רעידת אדמה ?

רעידת אדמה (או רעש אדמה) היא תופעת טבע גיאולוגית המתרחשת לרוב בקרבת החיבורים שבין הלוחות הטקטוניים, והקשורה לתופעת נדידת היבשות. בעת רעידת אדמה משתחרר לחץ בין הלוחות הטקטוניים, ופני הקרקע רועדים במשך זמן קצר (עד כדקה). באזורים מיושבים ובנויים, רעידת אדמה גורמת לרוב לנזק רב בנפש וברכוש, בהתאם לעוצמת הרעידה ולאיכות הבנייה במקום. חלק ניכר בחקר רעידות אדמה הוא בתחום החיזוי, אשר יאפשר זמן התרעה, אך נכון להיום רעידות אדמה אינן ניתנות לחיזוי לטווח הארוך, לפחות לא באמצעים הטכנולוגיים והמדעיים העומדים לרשותנו.

ניסיון העבר ומה צופן העתיד

ההסתברות שברגע כלשהו ב-50 השנים הבאות תתרחש רעידת אדמה חזקה בישראל גבוהה מאוד. רעידות האדמה הגדולות הקודמות בישראל השפיעו ברדיוס של עד 80 קילומטר, כך שכל ערי הארץ בסיכון גבוה.

מבחינה סטטיסטית התרחשו רעידות אדמה חזקות באזור ישראל בכל 80 שנה בממוצע. לאור העובדה שבעשרות השנים האחרונות לא נרשמה רעידת אדמה חזקה באזורנו, מדענים סבורים שקיים סיכוי לרעידת אדמה חזקה בעתיד הקרוב, כי במשך זמן רב לא הייתה בישראל רעידת אדמה חזקה והצטברה אנרגיה שחייבת להשתחרר.

רעידת אדמה יכולה להתרחש בכל דקה ואין מחזוריות ברעידות אדמה הואיל והיא תופעה אקראית בזמן.

איזה אזורים מצויים בסיכון ?

כל שטח מדינת ישראל בסיכון. מרכז הכובד של רעידות האדמה בארץ הוא בבקעת הירדן, לאורך השבר הסורי-האפריקאי. שבר זה משמש גבול בין שני לוחות בקרום כדור הארץ: הלוח הערבי ממזרח, והלוח של סיני-ישראל ממערב. בגבולות הלוחות מצטברת אנרגיה, ושחרורה הפתאומי מתבטא ברעידת אדמה. רוב רעידות האדמה הקטלניות שאירעו בארץ היו לאורך השבר הזה, בעוצמה משוערת של 6.2 עד 6.6 בסולם ריכטר, המסוגלות להשפיע ברדיוס של 80-70 קילומטרים.

על פי נתון זה, כל היישובים בארץ פגיעים לרעידות אדמה. ההערכה המקובלת היא שרעידת האדמה שתתרחש לאורך בקע ים המלח תהיה בעוצמה של כ-.7.5 בסולם ריכטר.

שבר מסוכן אחר הוא שבר יגור, מדרום לחיפה, בכיוון הים. זהו שבר פעיל, המייצר רעידות אדמה חלשות יותר מהשבר הסורי-האפריקאי, אך הן מסוכנות מאוד בשל קרבתן הרבה למרכזי אוכלוסייה – חיפה והקריות – ולמרכזי התעשייה באזור המפרץ: מפעלים, תחנת כוח ובתי זיקוק, המאחסנים כמויות גדולות של חומרים מסוכנים ככלור, אמוניה וציאניד, דלק וגז.

שני השברים לא יפעלו בו בזמן, ובכל זאת, כל ערי ישראל נמצאות בדרגת סיכון גבוהה. באר שבע, למשל, תהיה פגיעה אם הרעש יהיה בים המלח; אילת תהיה פגיעה אם הרעש יהיה בים סוף. אשדוד נמצאת בדרגת סיכון גבוהה, מאחר שמצפון לה מצוי מתווה פלמחים – אזור רגיש מבחינה גיאולוגית.

הנזק העלול להיגרם כתוצאה מרעידת אדמה והשלכותיו ההרסניות

בישראל החשש הגדול ביותר הוא שרעידת האדמה תתרחש במהלך היום בשעות שבהן בתי הספר ובנייני ציבור אחרים יהיו מאוכלסים. מרבית בתי הספר בישראל ובתי החולים נבנו בטרם הוכנסו תקני הבנייה החדשים, הבאים להבטיח עמידות ברעידת אדמה במטרה להגן על האנשים המצויים בהם. בנוסף למבני הציבור, כ- 50 אלף מבני מגורים בישראל אינם עומדים בתקנים החדשים וצפויים לקרוס על יושביהם בעת רעידת אדמה.

על פי אומדן ראשוני שחישבה ועדת היכל, או בשמה הרשמי, ועדת ההיגוי להיערכות לטיפול ברעידות אדמה, אשר הוקמה בדצמבר 1999, בעקבות החלטת הממשלה על הקמת ועדת שרים להיערכות לטיפול ברעידות אדמה, יהיה מספר ההרוגים ברעידת אדמה בין 5,000 (שבר יגור) ל- 10,000 (השבר הסורי-האפריקאי), לבד מאלפי פצועים קשה, מאות אלפי מפונים, אלפי בתים הרוסים ועשרות אלפי בתים שיינזקו. אומדן זה אינו כולל נזקים כלכליים עקב הרס כבישים, גשרים, שדות תעופה, נמלים, מתקנים ציבוריים, תחנות כוח ומפעלי תעשייה. אלה מוערכים ב-50 מיליארד דולר.

נזקים כלכליים למשק בסדר גודל כזה עלולים לסכן את חוסנה הלאומי של מדינת ישראל. מלבד הזנק העצום הצפוי להיגרם בנפש ולרכוש, את המצב עלולים לנצל גם מבפנים – כוחות אנטי-דמוקרטיים, או מחוץ, מדינות אויב כמו אירן – לתקיפת ישראל.

האם ניתן לצפות מראש רעידת אדמה ?

רעידת אדמה אי אפשר לנבא. קיימת מערכת גלאי רעידות אדמה הנותנת התרעה של 10 שניות כאשר מוקד הרעש הוא במרחק של כ- 100 קילומטר. מהירות הפעולה של החישנים במערכת גדולה בהרבה ממהירות התנודות של גלי הקרקע ברעידת אדמה (שהיא 14.5 ק”מ לשנייה), וכך נוצר ההפרש המספק את זמן ההתרעה. 10 השניות מאפשרות לבצע פעולות אוטומטיות, כמו סגירת מעגלים חשמליים או מגופי גז, לצמצום נזקים. הבעייתיות עם מכשירים מסוג זה היא שהם עלולים גם לתת התרעות שווא. מערכות אחרות, שפותחו מטעם הממשלות בטייוואן, במקסיקו ובארה”ב, יכולות לתת התרעה של כדקה, אך הפעלתן יקרה מאוד.

האגף לסייסמולוגיה מפעיל בכל הארץ רשת תחנות סייסמיות ומערך מדי-תאוצה, הפועלים 24 שעות ביממה ומעבירים נתונים שעל פיהם מחשבים איפה מתרחשות רעידות אדמה, מתי ובאיזו עוצמה. מערכת זו אמורה לספק את המידע וההערכות הסייסמולוגיות, בהתרחש רעידת האדמה, לגורמים הממלכתיים ולציבור. תמונת המצב תושלם על ידי איסוף מידע בשטח.