על פי התיקון לחוק המקרקעין (חיזוק בתים משותפים מפני רעידות אדמה), נדרש רוב של שני שליש שלישים מהדירות הקיימות אשר שני שלישים מהרכוש המשותף צמודים לדירותיהם, על מנת לאשר פרויקט על פי תמא 38. בנוסף קובע התיקון לחוק, כי למפקח על המקרקעין סמכות לאשר את ביצוע פרוייקט תמ"א 38, ואף למנות בנסיבות מתאימות עורך דין או רואה חשבון, אשר יחתום על המסמכים הנדרשים במקום הדיירים הסרבנים.
על אף הוראות התיקון לחוק, מרבית היזמים יסכימו להתקשר בהסכם עם דיירי בניין, אך ורק במידה וקיימת הסכמה של רובם המכריע של הדיירים (היינו סרבן אחד או מקסימום שניים, וקיימים יזמים שללא הסכמה מוחלטת (100% מהדיירים), אינם מוכנים להתקשר עם דיירי הבניין. אחת הסיבות לכך היא שהפנייה למפקח על המקרקעין אפשרית לכאורה על פי התיקון לחוק, רק לאחר שניתן היתר בנייה. הבעייתיות בכך היא שעד לקבלת היתר הבנייה, נדרש היזם להוצאות רבות מאוד בקשר לתהליך קבלתו של ההיתר, בכללן הוצאות לאדריכלים, מהנדסים, עורכי דין ואף תשלום היטל השבחה ואגרות בניה שתשלומם נדרש כתנאי לקבלת ההיתר. לאור האמור, מוצע לשנות את התיקון לחוק באופן אשר יאפשר פנייה למפקח על המקרקעין כבר בסמוך לאחר חתימת ההסכם בין היזם לבין הדיירים, לפחות בכל הנוגע לטענות הצדדים שאינן טענות תכנוניות / הנדסיות ביסודן. באופן זה ניתן יהיה ליצור ודאות רבה בטווח זמן קצר יותר, ודאות אשר תהווה תמריץ ליזמים להתקשר בהסכמים לביצוע פרויקטים של תמ"א 38.