הרוב הדרוש לביצוע פרויקט פינוי בינוי

הרוב הדרוש לצורך ביצוע פרויקט פינוי בינוי הוא רוב מוחלט של כל הדיירים (100%), וזאת בניגוד ובשונה לפרויקט חיזוק בניין קיים על פי תמ”א 38, שבו נדרש, בהתאם להוראות חוק המקרקעין (חיזוק בתים משותפים מפני רעידות אדמה), רוב של שני שלישים מהדירות הקיימות אשר שני שלישים מהרכוש המשותף צמודים לדירותיהם.

הסיבה לכך היא ברורה – הואיל ובפרויקט חיזוק של בניין קיים מבוצעות העבודות ברכוש המשותף בלבד, ללא פגיעה או ביצוע שינויים בדירה הקיימת, בפרויקט פינוי בינוי מבוצעות עבודות הריסה ובנייה חדשה בכל אחת מהדירות הקיימות.

על מנת למנוע מצב שבו סרבן אחד או קומץ סרבנים מונעים ביצוע פינוי בינוי מרוב הדיירים, חוקק המחוקק בשנת 2006 את חוק פינוי בינוי (פיצויים). חוק זה קובע כי בכל מקרה שבו קיימת הסכמה של 80% לפחות מכלל הדיירים לביצוע הפרויקט, יהיה הסרבן או הסרבנים, המסרבים לביצוע הפרויקט מטעמים בלתי סבירים, אחראי בנזיקין כלפי שאר הדיירים בשל הנזק שנגרם להם עקב אי ביצוע העסקה, היינו לא ניתן יהיה לבצע את הפרויקט אך ניתן יהיה להגיש כנגדם תביעה כספית בגין הנזקים הכספיים הנגרמים לכלל הדיירים עקב אי ביצוע הפרויקט.

לכאורה, ולאור הוראותיו, נראה כי הוראות החוק האמור לעיל חלות אך ורק בפרויקט פינוי בינוי שהוכרז כמתחם פינוי בינוי ולא בפרויקט פינוי בינוי על פי תמ”א 38 תיקון 2, כך שלכאורה בפרויקט פינוי בינוי על פי תמ”א 38 תיקון 2 אין עילת תביעה נזיקית כנגד הסרבנים בגין הנזק שנגרם לכלל הדיירים עקב סירובם לביצוע הפרויקט.